אולי המסע של אמונתכם באלוהים נמשך כבר יותר משנה או שנתיים, ואולי במשך השנים האלה עברתם מצוקות רבות בחייכם. או אולי לא הייתם במצוקה כלל, אלא זכיתם לחסד רב. כמו כן ייתכן שלא חוויתם לא מצוקה ולא חסד, אלא פשוט חייתם חיים רגילים מאוד. כך או כך, אתם עדיין חסידי האל. לכן בואו נתקשר בנושא הצעידה בעקבות אלוהים. עם זאת, חשוב לי להזכיר לכל מי שקורא את הדברים האלה שדבר האל מכוון אל כל מי שמכיר באל וצועד בעקבות האל, ולא את כל בני האדם לרבות מי שלא מכיר באלוהים. אם אתם מאמינים שאלוהים מדבר אל ההמון, אל כל בני האדם בעולם, דבר האל לא ישפיע עליכם כלל. לכן עליכם לנצור את כל הדברים קרוב ללבכם, ולא למקם את עצמכם מחוץ לתחומם. בכל מקרה, בואו נדבר על מה שקורה אצלנו בבית.
על כולכם להבין כעת את המשמעות האמיתית של אמונה באלוהים. המשמעות של האמונה באלוהים שדיברתי עליה בעבר קשורה בהיווכחות החיובית שלכם. היום לא כך הדבר. היום ברצוני לנתח את מהות אמונתכם באלוהים. כמובן, זוהי הכוונה על דרך השלילה. אם לא אעשה כך, לעולם לא תכירו את הלך הרוח האמיתי שלכם, ואתם תתפארו לנצח באדיקות ובנאמנות שלכם. במילים אחרות, אם לא אחשוף את הכיעור הנמצא עמוק בלבכם, כל אחד מכם יכתיר את עצמו ויתהלל. האופי היהיר והשחצן שלכם גורם לכם לבגוד במצפון שלכם, למרוד במשיח ולהתנגד לו, ולחשוף את הכיעור שלכם ובכך לגלות את כוונותיכם, תפיסותיכם, תשוקותיכם המוגזמות ועיניכם החמדניות. ובכל זאת אתם ממשיכים להצהיר שתקדישו את חייכם לעבודת המשיח, ואתם חוזרים שוב ושוב על האמיתות שאמר המשיח לפני זמן רב. זו ה"אמונה" שלכם. זו "אמונתכם ללא טומאה." מלכתחילה הצבתי לאדם רף גבוה מאוד. אם הנאמנות שלכם באה עם כוונות ותנאים, אני מעדיף שלא לקבל שום נאמנות כזאת, מפני שאני מתעב את כל מי שמרמה אותי בכוונותיו וסוחט אותי בתנאים. אני רוצה שהאדם יהיה נאמן אליי בלבד, ושהוא יעשה הכל למען המילה האחת וכדי להוכיח את המילה האחת: אמונה. אני בז לדבריכם הממותקים שמטרתם לשמח אותי, מכיוון שאני תמיד נוהג בכם בכנות גמורה ולכן אני רוצה שגם אתם תתייחסו אליי באמונה אמיתית. כשמדובר באמונה, רבים סבורים שהם צועדים בעקבות אלוהים מפני שהם מאמינים. אחרת הם לא היו יכולים לשאת סבל כה רב. לכן אני שואל אתכם: מדוע אתם לעולם לא יראים את אלוהים, על אף שאתם מאמינים בקיומו? אם כך, מדוע אתם לא מפחדים מאלוהים אם אתם מאמינים בקיומו? אתם מקבלים את העובדה שהמשיח הוא התגלמות האל כבשר ודם, אם כך מדוע אתם כה מזלזלים בו ונוהגים בו בחוסר כבוד כה רב? מדוע אתם מותחים עליו ביקורת בגלוי? מדוע אתם תמיד צופים בתנועותיו? מדוע אתם לא מתמסרים להסדריו? מדוע אתם לא פועלים כדבריו? מדוע אתם סוחטים ושודדים ממנו את מנחותיו? מדוע אתם מדברים בשם המשיח? מדוע אתם פוסקים אם עבודתו ודבריו נכונים או לא? מדוע אתם מעזים לחלל את קדושתו מאחורי גבו? האם דברים אלה ואחרים הם שמהווים את אמונתכם?