מבוא
מזמור דברי אלוהים | 'האל מחפש את ליבך ונפשך'
האנושות שהתנתקה מאספקת החיים של הכול יכול
לא יודעת מה פשר קיומה ומפחדת מהמוות.
אין תמיכה או עזרה,
אבל האנושות עוד מסתייגת לעצום את העיניים.
בגופים ללא כל הכרה ללא כל הכרה בנשמה.
את חייך אתה חי בלי כל צל של תקווה.
והוא חי את חייו כך בלי שום מטרה.
ישנו רק האחד הקדוש האגדי, הקדוש האגדי שיושיע
את בני האדם שמסבל נאנקים וכמהים לבואו.
אך בבני האדם שבליבם אין טיפת הכרה,
אמונה זו לא תוכל בינתיים כלל להתגשם.
אך עדיין בני האדם כמהים לכך כמהים לכך.
יש לאל הכול יכול רחמים לסובלים עמוקות.
אך לצד זאת נמאס לו מבני האדם מחוסרי ההכרה,
כי עליו תמיד להמתין זמן שהוא רב מידי כדי
לקבל תשובות מבני אנוש.
הוא רוצה לחפש עד שרק ימצא את רוחכם וליבכם.
לתת מים ולתת מזון. הוא רוצה להעיר אתכם.
שלא תהיו צמאים ורעבים יותר.
כשאתם עייפים חלשים,
כשאתם מתחילים לחוש באומללות רבה,
לחוש כך באומללות של העולם,
אל תתבלבלו, ואל תבכו.
האל הכול יכול, הצופה, יקבל את בואכם בכל עת.
הוא נמצא לצדכם שם וצופה, וממתין שרק תחזרו.
מחכה כבר ליום שבו זיכרונכם אליכם ישוב,
ושתדעו כי באתם מהאל, שתדעו כי באתם מהאל.
איך אבדה לכם דרככם ולא נותר מוצא,
הכרה בצד הדרך,
ולפתע ללא ידיעתכם יש לכם "אב."
ותבינו בנוסף לכך שהאל הכול יכול צפה בכם שם.
וכל הזמן הזה חיכה לשובכם.
הוא משתוקק במרירות וממתין למענה,
אך למרות הכל אינו, מקבל שם שום תשובה.
צפייתו לא תסולא בפז והיא נועדה ללבם ורוחם של בני אנוש.
ייתכן שצפייתו לא יודעת סוף,
ייתכן גם שצפייתו כבר באה אל סופה.
אך עליכם לדעת, בדיוק איפה נמצאים לבכם ורוחכם כעת.
איפה הם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה