菜單

2.11.2018

דרך החיים|פרק 50 השאלה אם האמת בידיכם קובעת הכל


דרך החיים|פרק 50 השאלה אם האמת בידיכם קובעת הכל


מלבד בני האדם שרוחות רעות השתלטו עליהם, בלי קשר לסוג הרוח שבתוככם, האופי האנושי כולו זהה. ישנם בני אדם שתמיד מרגישים שמפני שהם מסוגלים לעשות דברים מסוימים, הרי שרוחם משובשת באיזשהו אופן. ישנם גם בני אדם שמרגישים שמפני שהם לעולם לא מסוגלים להשתנות, יש בעיה ברוחם. למעשה, בין שהבעיה נובעת מרוח האדם ובין שלא, האופי האנושי זהה – הוא מתריס נגד אלוהים ובוגד באלוהים, עם רמה שווה של שחיתות. כך הדבר גם באשר לדברים המשותפים באופן אוניברסלי שטמונים באופי האנושי. יש בני אדם שתמיד חושדים שמשהו לא בסדר ברוח שלהם עצמם. הם אומרים, "איך ייתכן שעשיתי דבר כזה? מעולם לא חשבתי שאני מסוגל לעשות דבר כזה. האם רוחי משובשת באופן כלשהו?" בני אדם מסוימים לעולם לא בוחנים את רוחם שלהם בלי קשר למעשיהם. במקום זאת, הם בוחנים את עצמם כך, ואומרים: "מדוע עשיתי זאת כך? מה האופי שלי בכך? איך אוכל לעשות זאת בעתיד באופן שתואם את האמת?" האופן שבו בני האדם בוחנים את עצמם ונתיב הבחינה שלהם שונים. יש כאלה שמחפשים את האמת, ויש כאלה שמשקיעים את כל מרצם במצבים שליליים. עליכם להבין כעת שבלי קשר לסוג רוחו של האדם, אף אחד לא מסוגל לגעת בדברים שברוח או לראות אותם. עליכם להתייחס במיוחד לטיב אופייכם ולדברים שקיימים באופייכם. הדברים שמתגלים כשאתם עושים זאת מוכיחים איזה אופי יש לכם ואיזה אופי הוא בעל משמעות. הדברים שמתגלים לא מוכיחים איזה מין רוח יש לכם.

לאחר שהשטן השחית את האנושות, האופי האנושי הפך לזהה. כל בני האדם הם צאצאיו של אב קדמון אחד, הם כולם חיים בעולם אחד, הם כולם עברו את אותה השחתה, ויש להם אותם דברים משותפים. עם זאת, יש בני אדם שמסוגלים לעשות דבר אחד בסביבה אחת, ואילו אחרים מסוגלים לעשות דבר אחר בסביבה אחרת. יש בני אדם שיש להם ידע תרבותי מסוים, שקיבלו חינוך, ויש כאלה שאין להם ידע תרבותי, ושלא קיבלו חינוך. יש בני אדם שיש להם השקפה אחת על הדברים, ויש אחרים שיש להם השקפה אחרת על הדברים. יש בני אדם שחיים בסביבה חברתית מסוג אחד, ויש כאלה שחיים בסביבה חברתית מסוג אחר, ויש להם מנהגים והרגלי חיים אחרים שהם קיבלו בירושה. יחד עם זאת, מהות הדברים שמתגלים מתוך האופי האנושי זהה. על כן, אין צורך שתדאגו עוד לגבי השאלה איזה מין רוח יש לכם. זה דבר שהאדם לא יכול להשיג. רק אלוהים יכול לדעת זאת, והידע הזה לא יועיל לאדם כלל. אין שום תועלת ברצון לנתח את רוחכם או להרהר ברוחכם. זה דבר שעושים בני האדם הבורים ביותר והמבולבלים ביותר. אל תעשו דבר שגוי או תפרו את הכללים באופן כלשהו, ואל תפקפקו בעצמכם ותאמרו: "האם רוחי משובשת באופן כלשהו? האם אני רוח רעה? האם הרוח שלי חריגה? מדוע אני תמיד עושה את זה?" יהיה אשר יהיה, עליכם לחפש באופייכם את שורש הבעיה שלכם, ועליכם לחפש את האמיתות שאתם צריכים להיווכח בהן. אם תבחנו את רוחכם, תעלו חרס – אפילו אם תגלו איזה מין רוח יש בקרבכם, עדיין לא תהיו מסוגלים להכיר את האופי שלכם, ולא תהיו מסוגלים לפתור את הבעיות שלכם. לפיכך, יש בני אדם שתמיד מדברים על השאלה איזו רוח יש להם כאילו שהם רוחניים במיוחד ומומחים במיוחד, כשלמעשה, הם אפילו יותר חילוניים ומטופשים. יש בני אדם שמדברים באופן רוחני במיוחד. הם מרגישים שהמילים שהם אומרים כה עמוקות, ושבני אדם רגילים לא יבינו אותם. הם אומרים דברים כגון, "אנחנו חייבים לבחון מהן הרוחות שלנו. אם אין לנו רוח אנושית, הרי שגם אם נאמין באלוהים, אלוהים לא יוכל להושיע אותנו. אסור לנו לגרום לאלוהים למאוס בנו." על כן, יש בני אדם מורעלים, והם מרגישים בעומק לבם שמה שנאמר להם הגיוני, והם אומרים, "אתה צודק. אני אבדוק איזה מין רוח יש לי." מפני שהם מתייחסים באופן כה מיוחד לרוחם, הם הופכים לנוירוטיים. הם בודקים את רוחם בכל פעם שהם עושים משהו, ובסופו של דבר, הם מגלים בעיה ואומרים: "מדוע אני מתנגד לאמת בכל דבר שאני עושה? מדוע אין לי אפילו קמצוץ של היגיון אנושי? כנראה אני רוח רעה." למעשה, עם אופי רע וללא האמת, איך ייתכן שהאדם יעשה מעשים טובים? בלי קשר לשאלה כמה טובים נראים על פני השטח הדברים שבני האדם עושים, הם בכל זאת סותרים את האמת, והם בכל זאת עוינים את אלוהים. אופיו של האדם רע, והשטן השחית ועיבד אותו. לבני האדם פשוט אין שום דמות אנושית. הם לגמרי מורדים באלוהים ומתריסים נגדו. הם כל כך מרוחקים מאלוהים עד שהם לא יכולים לעשות שום דבר שתואם את רצונו של אלוהים. בתוך אופיו הטבעי של האדם אין שום דבר שתואם את אלוהים. כל זה ברור מאליו. יש בני אדם שהם תמיד נוירוטיים, ואומרים, "מדוע אני תמיד עושה את הדברים באופן שגוי? מדוע אני תמיד עושה דברים מטופשים, ותמיד עושה דברים מגוחכים או מבישים? הסיבה לכך היא שהרוח שלי משובשת באופן כלשהו, הלא כן? הם רואים בענייני הרוח דבר חשוב עד מאוד, והם מניחים הצדה את אופיים. זה נקרא להיות "חכם לגבי זוטות אך טיפש לגבי דברים ברומו של עולם". הם מזניחים את העניינים האמיתיים ומניחים אותם בצד, ובמקום זאת הם נאחזים בדברים ריקים מתוכן ומטעים. האין זה אווילי? אתם מהרהרים בענייני הרוח מזה כמה שנים, ולכן אתם מבינים אותם לעומק? האם אתם מבינים לעומק את ענייני הנפש? האם אתם מבינים איזה מין רוח שוכנת בקרבכם? אתם לא חושפים את הדברים שנוגעים לאופי שלכם ומצויים במעמקי נפשכם, אלא רק מנסים לחשוף איזה מין רוח יש לכם. אולם האם אתם מסוגלים להוציא אותה ולהתבונן בה? האין זה כמו עיוור שמדליק נר ומבזבז שעווה? אתם מניחים בצד את הקשיים האמיתיים שלכם ולא חושבים כיצד ניתן לפתור אותם. אתם תמיד בוחרים בנתיב השגוי ותמיד מהרהרים בשאלה איזה מין רוח יש לכם, אך האם זה יכול לפתור איזושהי בעיה? אתם מזניחים את החובות שלכם בהיותכם בני אדם שמאמינים באלוהים, בכך שאתם תמיד מהרהרים ברוחכם. אתם פשוט כמו חולי נפש.

הגישה שנוקטים בני האדם החכמים היא זו: "בלי קשר למעשיו של אלוהים או ליחס שלו כלפיי, ובלי קשר לשאלה כמה אני מושחת ומה טיב האנושיות שלי, עליי להיות יציב בנחישותי לחפש את האמת ולשאוף להכיר את אלוהים." זה הכיוון הראוי של החיים האנושיים, זה מה שהאדם צריך לשאוף להשיג, וזה נתיב האחד והיחיד לישועה. חיפוש האמת הוא אמיתי, הכרת האופי המושחת שלכם היא אמיתית, והיכולת לְרַצות את אלוהים היא אמיתית. אין טעם להרהר בדברים שלא ניתן לגעת בהם או לראות אותם. אתם חיים כעת כבשר ודם, ולכן עליכם לשאוף לדברים שאתם מסוגלים להשיג. כדי להכריע אם רוחות רעות השתלטו על מישהו מסוים, עליכם לבדוק אם יש לו מצב מנטלי רגיל כשהוא עושה דברים. אם לא, לא ניתן להושיע אותו. בדרך כלל, יש לכם כעת היגיון רגיל במיוחד, אתם מדברים באופן רגיל, ושום תופעה על-טבעית או חריגה מתרחשת בכם. על אף שאתם לפעמים חווים מצבים חריגים מסוימים, אלה ביטויים של הטבע שלכם, וכן כמה דרכים שגויות לעשות דברים. למעשה, אתם לא שונים מאף אחד אחר, ורק הרקע והתזמון של הביטויים שלכם שונים. טעות לחשוב שכל בני האדם האחרים נראים כשורה. נדמה ששיעור קומתכם בשל במקצת, ולאחר שאתם באים במגע עם עניינים רוחניים מסוימים או עם אמירות מסוימות לגבי הרוח, אתם עוברים לנתח את עצמכם, כאילו אתם בני אדם חשובים במיוחד. דוקטורים לתאולוגיה לא מבינים עניינים רוחניים. רק אלוהים יודע ומבין אותם, ולכן איך ייתכן שהאדם יפענח אותם? קל לבני האדם לרדת מדרך הישר, הלא כן? בני האדם כיום ניחנים כולם במצב הזה. על אף שאתם אולי לא תמיד דנים בעניינים הללו ברצינות, ועל אף שאתם אולי לא נחלשים או נופלים אפיים ארצה בגללם, דבריהם של אחרים בכל זאת יכולים להשפיע עליכם באופן זמני. על אף שאתם אולי לא מתייחסים במיוחד לעניינים כאלה, בכל זאת יש בכם דברים כאלה, ויבוא יום שבו תעשו דברים שגויים באמת, תיתקלו במכשול ותיפלו אפיים ארצה, ואז תתחילו לפקפק בעצמכם, ותאמרו: "האם ייתכן שגם הרוח שלי משובשת באופן כלשהו?" בדרך כלל, נדמה שאין לכם שום ספק, וכשאתם רואים אחרים שקועים בספקות, אתם חושבים כמה הם מגוחכים. אם יבוא יום שבו תעברו טיפול, או שמישהו אחר יאמר שאתם השטן או שאתם רוח רעה, ובדיוק כמוהם, אתם תשקעו בספקות ולא תהיו מסוגלים לצאת מהבוץ. למעשה, רוב בני האדם רגישים למחלה הזו, שבה הם חשובים שעניינים רוחניים הם חשובים במיוחד ומניחים בצד את עניין האופי שלהם. זה מנתק אותם מהמציאות, וזו סטייה המבוססת על חוויות. על כולכם להקפיד לדעת אילו היבטים של האופי שלכם יכולים לגרום לכם בקלות לעשות דברים שגויים או לרדת מדרך הישר, ועל סמך זאת, עליכם לסכם את החוויות והלקחים שלכם. במיוחד מבחינת שירות, מבחינת חוויותיכם ומבחינת הכרתכם את האופי שלכם עצמכם, עליכם להבין את הדברים האלה באופן מעמיק יותר בהדרגה, ורק אז תהיו מסוגלים לתפוס את המצבים שלכם עצמכם ולהתפתח בכיוון הנכון. אם תוכלו להחזיק בהיבטים האלה של האמת ולהפוך אותם לחייכם הפנימיים, יהיה לכם הרבה יותר ביטחון, וכבר לא תאמרו דברים חסרי אחריות לגבי עניינים שאתם לא מבינים. אתם תדברו לעניין ותשתפו לגבי דברים אמיתיים. כשבני האדם יבינו טוב יותר את האופי שלהם עצמם, וכשהם יבינו טוב יותר את האמת, הם ידברו באופן הולם יותר, והם כבר לא ידברו באופן שרירותי. בני האדם שהאמת לא בידם הם תמיד רפי שכל, והם מעזים לומר כל דבר. יש בני אדם שאין להם נקיפות מצפון לגבי לשלם את המחיר על חילול קודשו של אלוהים כאשר הם מפיצים את הבשורה, במטרה להמיר כמה אנשים. אין להם מושג מה הם עצמם, הם לא יודעים מה אופיים, והם לא מפחדים מאלוהים. יש בני אדם שמאמינים שזו לא בעיה חמורה, אך האם זו באמת לא בעיה חמורה? כשיבוא יום והם יכירו בחומרת הבעיה, הם יתחילו לפחד. איזה מעשה נורא לעשות! הם לא מבינים את מהות העניין הזה, והם אפילו חושבים שהם עד כדי כך חכמים ושהם מבינים הכל. אולם הם לא מודעים לכך שהם פוגעים באלוהים, והם לא מודעים לאופן שבו הם יושמדו. אין שום טעם להבין את כל העניינים הנוגעים לגיהינום או לעולם הרוחני אם אתם לא מכירים את האופי שלכם עצמכם.

העיקר עכשיו הוא לפתור את הקשיים באופיו של האדם. עליכם לתפוס כל אחד מהמצבים שחושף האופי שלכם – אם לא תוכלו לעשות זאת, כל הבנה אחרת תהיה חסרת תועלת. אם לא תוכלו לעשות זאת, גם אם תנתחו את עצמכם בדקדוק כדי להבין איזה מין רוח יש לכם או איזה מין נפש יש לכם, זה יהיה חסר תועלת. חיוני שתתפסו את כל הדברים השונים שבאמת קיימים באופי שלכם. בלי קשר לשאלה איזה מין רוח יש בתוככם, אתם בני אדם כעת, ויש לכם מחשבות ומוח רגיל. לכן, עליכם לעבין את האמת ולקבל את האמת. אם אתם יכולים להבין את האמת, עליכם לפעול בהתאם לאמת. זו חובתו של האדם. פשוט אין לכם תועלת בהרהור בעניינים רוחניים. בני האדם בעלי הרוח הרעה שכבר נחשפו חווים לפרקים תקופות רגילות, והם יבינו זאת אם תשתפו איתם את האמת. לפעמים הם גם יהיו מסוגלים לחוות חוויות שוליות. עם זאת, לא כך הדבר בקרב בני האדם בעלי ההיגיון החריג ששדים השתלטו עליהם לחלוטין. מלבדם, בכל הנוגע לבני האדם שבדרך כלל יש להם היגיון רגיל, בלי קשר לשאלה איזה מין רוח שוכנת בקרבם ובלי קשר לרמת ההשכלה שלהם, על עוד הם מבינים עניינים רוחניים, הם מסוגלים להבין את האמת, וזה מספיק. על אף שהאדם לא כשיר להשלים עם האמת, הוא בכל זאת יכול לקבל אותה, וחשיבתו בכל זאת אפקטיבית בכל הנוגע להיבט של האמת שמתקשר לדוקטרינה. זה דבר שהם מסוגלים להשיג. על כן, אין צורך שתהרהרו איזה מין רוח יש לכם. אין צורך שתבינו את תתפסו איזה מין רוח יש לכם, אם הרוח שלכם יכולה לקבל את האמת או אם הרוח שלכם מאמינה באלוהים – זה לא העיקר. העיקר הוא השאלה אם אתם עצמכם יכולים לקבל את האמת, השאלה אם אתם מחפשים את האמת, השאלה אם אתם מסוגלים לתפוס את המצב שלכם עצמכם, והשאלה אם אתם מכירים את האופי שלכם עצמכם – זה העניין החיוני ביותר. אין כל חשיבות בהרהור איזה מין רוח יש לכם, ויתרה מזאת, אין בכך שום ערך. אם אתם תמיד מהרהרים איזה מין רוח יש לכם, ואתם תמיד מהרהרים באיזה מצב נמצאת נפשכם, מה עושה רוחכם, מה יהיה סופה של רוחכם או מה יקרה לה בעתיד, ההרהור בדברים האלה יפריע לעניינים חשובים. אפילו אם תהרהרו בעניין הזה עד שתבינו אותו באופן יסודי, כשיבוא היום שבו כל שאר בני האדם יבינו את האמת וייווכחו במציאות, תגלו שגרמתם לעצמכם לעיכובים ונלכדתם. פירוש הדבר הוא שירדתם מדרך הישר, שאמונתכם באלוהים הייתה כולה לשווא, ושלא זכיתם בדבר. בבוא העת, מי יהיה אשם?


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה