מזמור | 'אתן לך לשכון בלבי לעד'
אתה מלווה אותי על פני ארבע עונות.
מביט בפניך הבודדות, בליבי גואים גלי צער.
את עצבותך לא פייסתי ובבדידותך לא טיפלתי כלל;
מתמודד עם דבריך הכנים פעם אחר פעם, אני כה עקשן.
תמיד מצער את ליבך תמיד מאכזב אותך;
מבין מעט רק לאחר שאתה מטהר אותי.
למרות שאני לצידך, לא יכול לשאת את הנטל עבורך.
אני חסר הבנה, לא מבין את קשייך.
בשם תאוות ובשר, שכחתי את האמת והמוסר.
כשנמלאתי חרטה, מזמן שברתי את ליבך.
לא מסוגל לחוש צער אל מול מרירות האבל שלך.
בעודי גונח בכאב ובשחיתות, שלחתי יד חמדנית בתחינה.
למי יש מספיק היגיון ומצפון לחלוק מעט מדאגותיך?
ליבך אדיב ביותר, אהבתך יקרה ואמיתית
מי יכול להיות יפה ומכובד יותר ממך?
אהיה איתך לעד, לעולם לא אעזוב.
אהיה איתך לעד, לעולם לא אעזוב.
ליבך אדיב ביותר, אהבתך יקרה ואמיתית
מי יכול להיות יפה ומכובד יותר ממך?
אהיה איתך לעד, לעולם לא אעזוב.
אהיה איתך לעד, לעולם לא אעזוב.
תן לשמחה ולהנאה להופיע על פניך,
אתן לך לשכון בליבי לעד.
תן לשמחה ולהנאה להופיע על פניך,
אתן לך לשכון בליבי לעד.
אתן לך לשכון בליבי לעד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה