ג. מקורה והתפתחותה של כנסיית האל הכול יכול
בעידן החסד, ישוע האדון הבטיח לחסידיו כך: "ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם" (יוחנן י"ד 3). הוא גם נשא את הנבואה הבאה: "כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב, כך יהיה גם בואו של בר האנוש" (מתי כ"ד 27). באחרית הימים, כפי שהבטיח וחזה, אלוהים התגלם שוב בבשר ודם וירד אל מזרח העולם – לסין – כדי לבצע את עבודת השיפוט, הייסור, הכיבוש והישועה באמצעות דברו, על יסוד עבודת הגאולה של ישוע האדון. בכך נתמלאו גם הנבואות מכתבי הקודש, לפיהן "השיפוט מתחיל מבית האל" ו-"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות". עבודתו של אלוהים באחרית הימים הביאה לסיום עידן החסד והשיקה את עידן המלכות. כאשר בשורת מלכותו של האל הכול יכול התפשטה במהירות בסין היבשתית, נוצרה כנסיית האל הכול יכול. כפי שמוכיחות העובדות, כנסיית האל הכל יכול נוצרה אך ורק כתוצאה מעבודתו של אלוהים באחרית הימים – היא לא נוסדה על ידי אדם. הסיבה לכך היא שהאנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול מתפללים בשמו של האל הכול יכול, נשמעים לעבודתו ומקבלים את כל האמיתות שהוא מביע. לפיכך מובן מאליו כי אותם אנשים נבחרים מאמינים במשיח שהתגלם בבשר ודם באחרית הימים, האל המעשי שהוא רוח הקודש שהתממשה בבשר ודם – וכי הם אינם מאמינים באדם כלשהו. מבחינה חיצונית, האל הכול יכול הוא רק בר אנוש רגיל שנברא בצלם, אך במהותו הוא התגלמותה של רוח האלוהים והוא האמת, הדרך והחיים. עבודתו ודברו הם הביטוי הישיר של רוח האלוהים והם מהווים את הופעתו האישית של אלוהים. לפיכך, הוא האל המעשי שהתגלם בבשר ודם.
