הברק ממזרח| כיצד פטרוס הכיר את ישוע

הברק ממזרח| כיצד פטרוס הכיר את ישוע

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

הברק ממזרח| הכרת עבודתו של אלוהים כיום

הברק ממזרח| הכרת עבודתו של אלוהים כיום

על פי רוב, הכרת עבודתו של אלוהים בימים אלה פירושה הכרת האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, הכרת כהונתו העיקרית והבנת המטרה שלשמה הוא ירד ארצה. בדבריי הקודמים ציינתי שאלוהים ירד ארצה (באחרית הימים) כדי להוות דוגמה ומופת לפני עזיבתו. כיצד אלוהים מהווה דוגמה ומופת? הוא עושה זאת באמצעות דיבור, עבודה והפצת דבריו בכל רחבי העולם. זוהי עבודת האל באחרית הימים – הוא רק מדבר, כדי שהעולם יהפוך לעולם של מילים, וכדי שדבריו יספקו את כל הדרוש לכל בני האדם ויהפכו אותם לנאורים, מה שיעורר את נפשם ויגרום להם לראות בבירור את חזונו. האל בהתגלמותו כבשר ודם ירד ארצה באחרית הימים בעיקר כדי לדבר. כשישוע ירד ארצה, הוא הפיץ את בשורת מלכות שמיים והשלים את עבודת הגאולה של הצליבה. הוא שם קץ לעידן החוק, וחיסל את כל הדברים הישנים. הופעתו של ישוע חתמה את עידן החוק וציינה את תחילתו של עידן החסד. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו, להשתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם, וכן על מנת לעקור את האל המעורפל שהשתכן בלבם. זה לא שלב העבודה שישוע הוציא לפועל במהלך שהותו עלי האדמות. בהיותו עלי אדמות, ישוע עשה נסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים והוציא לפועל את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בני האדם אימצו תפיסה שלפיה הם מאמינים שכך אלוהים צריך להיות. זאת מפני שבהיותו עלי אדמות, ישוע לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. במקום זאת, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים, והפיץ את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם, כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם.

Sermons and Fellowship About God’s Word “Are You a True Believer of God?”

Sermons and Fellowship About God’s Word “Are You a True Believer of God?”

132-A-1

Let’s first read a piece of God’s word “Are You a True Believer of God?”

“Perhaps your journey of faith in God has been more than one or two years, and perhaps in your life over these years you have endured much hardship; or perhaps you have not been subjected to hardship and instead have received much grace. It may also be that you have experienced neither hardship nor grace, but instead have lived a life most ordinary. Regardless, you are still a follower of God, so let us fellowship about the subject of following Him. However, I must remind all who read these words that the word of God is directed toward all those who acknowledge God and all those who follow God, not toward all people at large, including those that do not acknowledge God. If you believe that God is speaking to the multitude, to all people in the world, then the word of God will have no effect upon you. So, you should keep all the words close to your heart, and do not place yourself outside the scope of them. In any case, let us speak of what is happening in our house.

You should all now understand the true meaning of believing in God. The meaning of faith in God that I previously spoke about is related to your positive entry. This is not so today. Today I would like to analyze the essence of your faith in God. Of course, this is guiding you from the negative; if I do not do so, then you will never know your true countenance and will forever boast of your devoutness and faithfulness. In other words, if I do not unearth the ugliness deep within your hearts, then each of you will place a crown upon your head and give all glory to yourself. Your haughty and arrogant nature drives you to betray your own conscience, to rebel against and resist Christ, and to reveal your ugliness, thereby exposing to the light your intentions, notions, excessive desires, and eyes full of greed. And yet you continue to profess that you will dedicate your life to the work of Christ, and you repeat again and again the truths that were spoken by Christ long ago. This is your ‘faith.’ This is your ‘faith without impurity.’ I have held man to a very strict standard all along. If your loyalty comes with intentions and conditions, then I would rather not have any of your so-called loyalty, for I abhor those who deceive Me through their intentions and extort Me with conditions. I only wish for man to be loyal to none other than Me, and to do all things for the sake of and to prove that one word: faith. I despise your use of sweetened words to make Me rejoice. For I always treat you with complete sincerity and so I wish for you to also act toward Me with a true faith. When it comes to faith, many may think that they follow God because they have faith, otherwise they would not bear such suffering. Then I ask you this: Why is it that you never revere God though you believe in His existence? Why, then, do you have no fear of God in your heart if you believe in His existence? You accept that Christ is the incarnation of God, so why do you hold such contempt and act so irreverently toward Him? Why do you openly judge Him? Why do you always watch His movements? Why do you not submit to His arrangements? Why do you not act in accordance with His word? Why do you extort and rob Him of His offerings? Why do you speak in the place of Christ? Why do you judge whether or not His work and His word are correct? Why do you dare blaspheme Him behind His back? Are these and others what constitute your faith?

Every part of your speech and behavior reveals the elements of unbelief in Christ that you carry within. Your motives and goals for what you do are pervaded by unbelief; even the look in your eyes and the breath you exhale are tainted with such elements. In other words, each of you, during every minute of the day, carry with you elements of unbelief. This means that, at every moment, you are in danger of betraying Christ, for the blood that runs through your body is infused with unbelief in the incarnate God. Therefore, I say that the footprints you leave upon the path of belief in God are not substantial. Your journey along the path of belief in God is not well grounded, and you are instead simply going through the motions. You are always skeptical of the word of Christ and cannot immediately put it into practice. This is the reason that you do not have faith in Christ, and always having notions about Him is another reason that you do not believe in Christ. Always retaining skepticism about the work of Christ, letting the word of Christ fall on deaf ears, having an opinion on whatever work is done by Christ and not being able to properly understand it, having difficulty putting down notions no matter the explanation you receive, and so on; these are all elements of unbelief mixed in your hearts. Though you follow the work of Christ and never fall behind, there is too much rebellion mixed in your hearts. This rebellion is an impurity in your belief in God. Perhaps you do not agree, but if you cannot recognize your own intentions from it, then you shall surely be one who will perish. For God perfects only those who truly believe in Him, not those who are skeptical of Him, and least of all those who follow Him despite never having believed that He is God.

Some people do not rejoice in the truth, much less judgment. Rather, they rejoice in power and riches; such people are deemed to be snobs. They exclusively seek out those sects in the world with influence and those pastors and teachers coming from seminaries. Despite having accepted the way of truth, they remain skeptical and are unable to devote themselves fully. They speak of sacrificing for God, but their eyes are focused on the great pastors and teachers, and Christ is brushed aside. Their hearts are filled with fame, fortune, and glory. They do not believe at all that such a meager man is capable of conquering so many, that one so unremarkable is capable of perfecting people. They do not believe at all that these nobodies among the dust and dunghills are the people chosen by God. They believe that if such people were the objects of God’s salvation, then heaven and earth would be turned upside down and all men would laugh their heads off. They believe that if God chose such nobodies to be perfected, then those great men would become God Himself. Their perspectives are tainted with unbelief; indeed, far from unbelief, they are preposterous beasts. For they only value position, prestige, and power; what they hold in high regard are large groups and sects. They have no regard at all for those led by Christ; they are simply traitors who have turned their backs on Christ, on truth, and on life.

What you admire is not the humility of Christ, but those false shepherds of prominent standing. You do not love the loveliness or wisdom of Christ, but those wantons who associate with the vile world. You laugh at the pain of Christ who has no place to lay His head, but admire those corpses that seize offerings and live in debauchery. You are not willing to suffer alongside Christ, but gladly go into the arms of those reckless antichrists though they supply to you only flesh, only letters, and only control. Even now your heart still turns toward them, their reputation, their standing in the hearts of all the Satans, their influence, and their authority, yet you continue to have an attitude of resistance and refusal to accept the work of Christ. This is why I say that you do not have the faith of acknowledging Christ. The reason you have followed Him to this day is entirely because you were forced. In your heart forever tower many lofty images; you cannot forget their every word and deed, nor their influential words and hands. They are, in your heart, forever supreme and forever heroes. But this is not so for the Christ of today. He is forever insignificant in your heart and forever undeserving of reverence. For He is far too ordinary, has far too little influence, and is far from lofty.

In any case, I say that all those who do not esteem the truth are all unbelievers and traitors of the truth. Such men shall never receive the approval of Christ. Have you now identified how much unbelief is within you? And how much betrayal of Christ? I exhort you thusly: Since you have chosen the way of truth, then you should devote yourself wholeheartedly; do not be ambivalent or half-hearted. You should understand that God does not belong to the world or any one person, but to all those who truly believe in Him, all those who worship Him, and all those who are devoted and faithful to Him.

Presently, there is still much unbelief within you. Try looking diligently within yourselves and you will surely find your answer. When you find the real answer, then you will admit that you are not a believer of God, but rather one who deceives, blasphemes, and betrays Him, and one disloyal to Him. Then you will realize that Christ is no man, but God. When that day comes, then you will revere, fear, and truly love Christ. Presently, your faith is only thirty percent of your heart, while seventy percent is possessed by doubt. Any deed done and any sentence spoken by Christ can cause you to form notions and opinions about Him. These notions and these opinions stem from your complete unbelief in Him. You admire and fear only the unseen God in heaven and have no regard for the living Christ on earth. Is this not also your unbelief? You yearn only for the God who did work in the past but do not face up to the Christ of today. These are always the ‘faith’ mingled in your hearts that does not believe in the Christ of today. I do not underestimate you, for there is too much unbelief within you, too much of you that is impure and must be dissected. These impurities are a sign that you have no faith at all; they are a mark of your renouncement of Christ and brand you as a betrayer of Christ. They are a veil covering your knowledge of Christ, a barrier to your being gained by Christ, an obstacle preventing your being compatible with Christ, and a proof that Christ does not approve of you. Now is the time to examine all parts of your life! Doing so will profit you in every way imaginable!”

עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

מה עליכם לדעת על האל המעשי? הרוח, האישיות והדבר מרכיבים יחדיו את האל המעשי וזו משמעותו האמיתית של האל המעשי עצמו. אם אתם מכירים רק את האישיות – אם אתם מכירים רק את מנהגיו ואישיותו של אלוהים – אבל אתם לא מכירים את עבודתה של הרוח, או את מה שהרוח עושה כבשר ודם, ושמים לב רק לרוח ולדבר, ומתפללים רק אל הרוח מבלי להכיר את עבודתה של רוח האל באל המעשי, הרי שהדבר מוכיח שאתם לא מכירים את האל המעשי. הכרת האל המעשי כוללת את הכרת דבריו וחווייתם ואת תפיסת הכללים והעקרונות של העבודה שעושה רוח הקודש, ואת תפיסת האופן שבו רוח האל עובדת כבשר ודם. אם כן, היא כוללת גם את הידיעה שכל פעולה של האל כבשר ודם נשלטת על ידי הרוח, ושהדברים שהוא אומר הם ביטוי ישיר של הרוח. לכן אם ברצונכם להכיר את האל המעשי, עליכם קודם כל להכיר את האופן שבו אלוהים עובד באנושיות ובאלוהיות. דבר זה נוגע לביטויי רוח האל שכל בני האדם באים איתם במגע.

הברק ממזרח| הפסיקו את השירות הדתי

הברק ממזרח| הפסיקו את השירות הדתי

מאז שאלוהים החל בעבודתו בתבל כולה, הוא ייעד בני אדם רבים כדי שישרתו אותו, כולל בני אדם מכל המעמדות. תכליתו היא למלא את רצונו שלו, ולוודא שעבודתו על פני האדמה תישא פרי. זו התכלית שמנחה את אלוהים כשהוא בוחר את בני האדם שישרתו אותו. כל אדם שמשרת את אלוהים חייב להבין את הרצון הזה של אלוהים. באמצעות העבודה הזו שלו, בני האדם מיטיבים להבין את חוכמתו וכל-יכולתו של אלוהים ואת עקרונות עבודתו של אלוהים על פני האדמה. בתכליתו של דבר, אלוהים יורד ארצה כדי לעשות את עבודתו ולבוא במגע עם בני האדם, כדי שהם יכירו טוב יותר את מעשיו. כיום, הקבוצה שאתם שייכים לה זוכה לשרת את האל המעשי. זו ברכה אדירה עבורכם. אלוהים מרומם אתכם באמת ובתמים. כשאלוהים בוחר אדם שישרת אותו, תמיד יש עקרונות לבחירתו. שירות האל לא מבוסס רק על התלהבות, כפי שבני האדם חושבים. כיום, אדם יכול לשרת את אלוהים בנוכחותו, כפי שאתם יכולים לראות, מפני שאלוהים מכוון אותו, מפני שעבודתה של רוח הקודש נמצאת ברשותו, ומפני הוא מחפש את האמת. אלו הן הדרישות הבסיסיות למשרת של אלוהים.

הסרטון "מיהו אדוני" – הכל אודות הוויכוח "האם כתבי הקודש נכתבו בהשראתו של אלוהים"

הסרטון "מיהו אדוני" – הכל אודות הוויכוח "האם כתבי הקודש נכתבו בהשראתו של אלוהים"

במשך אלפיים שנה הסתמך העולם הדתי על אמירתו של פאולוס, שכתבי הקודש נכתבו בהשראת אלוהים, וכן דבק באמונה לפיה "כתבי הקודש הם דבר אלוהים" וכי "כתבי הקודש מייצגים את אלוהים". האם רעיונות אלה נכונים? סרטון זה יגלה לכם את התשובות!

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח| האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

הברק ממזרח| האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות. עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם בכל שלב היא עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא משתנה בכפוף לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כל-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כל-יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, להכיר בעובדה שאני המושל בכל, לראות נכוחה שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרע בהתגלמותו, ולהפוך את ההבדל בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות לברור כאור היום. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – הבורא – יכול להושיע אותה, יכול להרעיף עליה הנאות. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי לשמש כעדים עבורי, לדעת את רצוני, לראות שאני האמת. לפיכך, במהלך העבודה הראשונית של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, עסקתי בעבודת החוק, כלומר, הובלת העם על-ידי יהוה. השלב השני היה תחילת העבודה של עידן החסד בכפרי יהודה. ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד – הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדשה והשלמה של העבודה הגואלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.