יד. יש לשתף בבירור את ההבדלים בין הכנסייה של אלוהים וארגונים דתיים
1. מהי הכנסייה של אלוהים? מהו ארגון דתי?
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"וישוע נכנס אל בית המקדש וגרש את כל המוכרים והקונים במקדש, והפך את שולחנותיהם של חלפני הכספים ואת כיסאותיהם של מוכרי היונים. הוא אמר להם, הן כתוב, ביתי בית תפילה ייקרא,' אך אתם הפכתם אותו למערת פריצים" (מתי כ"א 12-13).
"ויקרא בקול עז לאמר, נפלה נפלה בבל הגדולה, ותהי נוה שעירים, ומשמר לכל רוח טמא, ומשמר לכל עוף טמא ונמאס. כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים, ומלכי ארץ זנו אחריה, וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו" (חזון יוחנן י"ח 2-3).
דברי אלוהים רלוונטיים:
כל מי שנמצא בזרם של רוח הקודש ניחן בנוכחותה של רוח הקודש ובמשמעת שלה, ומי שלא נמצא בזרם של רוח הקודש נתון לפקודתו של השטן ונעדר את עבודתה של רוח הקודש. בני אדם הנמצאים בזרם של רוח הקודש הם אלה שמקבלים את עבודתו החדשה של אלוהים, אלה שמשתפים פעולה בעבודתו החדשה של אלוהים. אם מי שנמצא בתוך הזרם הזה לא מסוגל לשתף פעולה ולא יכול להנהיג את האמת שהאל דורש כיום, תוטל עליו משמעת, ובמקרה הגרוע ביותר רוח הקודש תנטוש אותו. מי שיקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש יחיה בתוך הזרם של רוח הקודש ויזכה לטיפול ולהגנה מצד רוח הקודש. מי שנכון להנהיג את האמת ובא לידי הבנה עמוקה בידי רוח הקודש, ורוח הקודש מטילה משמעת על מי שאינו נכון להנהיג את האמת, וייתכן שהיא אף מענישה אותו. בלי קשר לסוג שאליו משתייכים בני האדם האלה, כל עוד הם בתוך הזרם של רוח הקודש, אלוהים יישא באחריות על כל מי שיקבל את עבודתו החדשה למען שמו. מי שמאדיר את שמו של אלוהים ונכון להנהיג את דבריו יזכה בברכתו, ומי שיתמרד בו ולא ינהיג את דבריו יקבל ממנו עונש. ...מצבו של מי שלא מקבל את העבודה החדשה שונה: בני האדם האלה נמצאים מחוץ לזרם של רוח הקודש, והמשמעת והתוכחה של רוח הקודש לא חלות עליהם. בני האדם האלה חיים כל היום בבשר ודם, והם חיים בדעתם, וכל מעשיהם הם על פי הדוקטרינה שמפיק הניתוח והמחקר של מוחם שלהם. אלה לא הדרישות של עבודתה החדשה של רוח הקודש, וקל וחומר שאין זה שיתוף פעולה עם אלוהים. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים נעדר את נוכחותו של אלוהים, ויתרה מזאת, הוא לא נהנה מברכתו ומהגנתו של אלוהים. רוב דבריהם ומעשיהם של בני אדם כאלה נאחזים בדרישות העבר של עבודת רוח הקודש. הם מגלמים לא אמת אלא דוקטרינה. די בדוקטרינה הזו ובתקנים האלה כדי להוכיח כי הדבר היחיד שמאחד אותם הוא הדת. הם אינם עם נבחר או מושאי עבודתו של אלוהים. לאסיפת כל בני האדם האלה אפשר לקרוא כנס דת גדול, אך אי-אפשר לקרוא לה כנסייה. זוהי עובדה שלא ניתן לשנות.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מנהיגים מנותק מהעבודה שנעשית כיום. בעידן החסד, מה שהם הנהיגו היה נכון, אך היות שהעידן הזה חלף ועבודתו של אלוהים השתנתה, הנוהג שלהם הלך והתיישן. הוא נותר מאחור והוחלף בעבודה החדשה ובאור החדש. עבודתה של רוח הקודש הלכה והעמיקה על סמך תשתיתה המקורית. אולם בני האדם האלה עדיין תקועים בשלב המקורי של עבודת האל, והם עדיין דבקים בנוהגים הישנים ובאור הישן. ...עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. ...אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא לא מסוגל לעמוד בקצב של עבודת האל ושל האור החדש. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של אלוהים לא השתנה. מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
מפני שהמשיחיות רק מכירה בכך שיש אלוהים, אך מתנגדת לאלוהים ועוינת כלפיו. הנוצרים צלבו את המשיח פעם נוספת ומיקמו את עצמם כאויבי עבודתו של אלוהים באחרית הימים, וכתוצאה מכך הם נחשפים ומוקטנים לקבוצת אמונה. מכיוון שהמשיחיות היא סוג של אמונה, היא ללא ספק רק קשורה לאמונה – היא מעין טקס, מעין כת, מעין דת, ודבר-מה נפרד מאמונתם של חסידיו האמיתיים של אלוהים. הסיבה לכך שמיקמתי אותה ברשימה בין חמש הדתות הגדולות, היא כי המשיחיות הורדה לרמה הזהה לזו של היהדות, הבודהיזם והאיסלאם. רוב המשיחיים אינם מאמינים שיש אלוהים או שהוא שולט בכל הדברים, ופחות מכך הם מאמינים בקיומו. במקום זאת, הם רק עושים שימוש בכתבי הקודש כדי לדבר על תיאולוגיה, ובעזרת התיאולוגיה הם מלמדים בני אדם להיות טובי לב, להתמודד עם סבל ולעשות מעשים טובים. זהו סוג הדת שהיא המשיחיות: היא מתרכזת בתיאוריות תיאולוגיות בלבד, אין לה כל קשר לעבודת ניהול וישועת האדם על ידי אלוהים – זוהי דתם של חסידי האל שאלוהים אינו מכיר בה.
מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי י'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'
כשהאדון ישוע אמר, "במקום הזה יש דבר שהוא גדול מן המקדש," למי מתייחסת המילה "מקום"? ברור שהמילה "מקום" מתייחס לאדון ישוע בעצמו, משום שרק הוא היה גדול מן המקדש. מה אמרו המילים הללו לאנשים? הן אמרו לאנשים לצאת מהמקדש – אלוהים כבר יצא ולא עבד בו יותר, לכן על האנשים לחפש אחר עקבותיו של אלוהים מחוץ לבית המקדש וללכת בעקבותיו בעבודתו החדשה. הרקע לאמירה הזו של האדון ישוע היה שתחת החוק, אנשים החלו לראות את בית המקדש כדבר גדול יותר מאלוהים עצמו. כלומר אנשים עבדו את בית המקדש במקום לעבוד את אלוהים. לכן האדון ישוע הזהיר אותם לא לעבוד אלילים, אלא לעבוד את אלוהים, משום שהוא עליון. לפיכך, הוא אמר: "כי חסד חפצתי ולא-זבח." ברור שבעיני האדון ישוע, מרבית האנשים תחת החוק לא עבדו יותר את יהוה, אלא פשוט ביצעו את התהליך של הקרבת קורבנות, והאדון ישוע קבע שהתהליך הזה היה עבודת אלילים. עובדי האלילים הללו היו ראו את בית המקדש כדבר גדול ונשגב יותר מאלוהים. בלבם היה רק בית המקדש, ולא אלוהים. ואילו הם איבדו את בית המקדש, הם היו כאילו מאבדים את מקום מגורם. בלי בית המקדש, לא היה להם מקום לעבוד את אלוהים ולהקריב את קורבנותיהם. מקום מגורם, לכאורה, הוא המקום שבו הם פעלו תחת נס עבודת יהוה אלוהים, מה שאפשר להם להישאר בבית המקדש ולקיים את ענייניהם שלהם. קורבנותיהם לכאורה היו רק לשם עיסוקיהם האישיים המבישים במסווה של קיום עבודתם בבית המקדש. זו הייתה הסיבה לכך שאנשים באותו הזמן ראו את בית המקדש כגדול יותר מאלוהים. מכיוון שהם השתמשו בבית המקדש ככיסוי, ושהם השתמשו בקורבנות כמסווה לרמאות כנגד אנשים וכנגד אלוהים, האדון ישוע אמר זאת כדי להזהיר אנשים. אם תיישמו את הדברים הללו ביחס להווה, הם עדיין תקפים וענייניים באותה מידה. על אף שאנשים כיום חוו עבודה שונה של אלוהים בהשוואה לאנשים בעידן החוק, מהות הטבע שלהם נותרה דומה. ...אלא שלפני אלפיים שנה, אנשים קיימו את ענייניהם הפרטיים בבית המקדש הגשמי, אך כיום, אנשים מקיימים את ענייניהם הפרטיים במקדשים בלתי מוחשיים.
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה