פרק 1, עליכם לדעת שרק האל הכול יכול הוא האל האמיתי היחיד שברא את השמים והארץ וכל צבאם
2. האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר
דברי אלוהים רלוונטיים:
אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד.
כל שלב חדש של עבודתו של אלוהים תמיד מביא איתו התחלה חדשה ועידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו, והוא תמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.
מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'
כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.
מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.
מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'
אמירתו של אלוהים נמשכת, והוא משתמש בשיטות ובזוויות מבט שונות כדי להפציר בנו מה עלינו לעשות ולהביע את קול לבו. דבריו נושאים כוח חיים, ומראים לנו באיזו דרך עלינו ללכת ומאפשרים לנו להבין מהי האמת. אנחנו מתחילים להימשך לדבריו; אנחנו מתחילים להתרכז בנימה ובאופן הדיבור שלו, ובאופן לא מודע, אנחנו מתחילים להתעניין בקול העולה מלבו של האדם הבלתי-מיוחד הזה. הוא עושה למעננו מאמצים כבירים, לא אוכל ולא ישן בגללנו, בוכה למעננו, נאנח למעננו, נאנק מחולי למעננו, נושא השפלה למען ייעודנו וישועתנו ולבו מדמם ומזיל דמעות בגלל המרדנות וקהות החושים שלנו. הוויה ותכונות כמו שיש לו אין לאדם רגיל ובני אדם מושחתים לא יכולים להחזיק בהן או לזכות בהן. יש בו סבלנות וסובלנות כפי שאין לאף אדם רגיל, ובשום יציר נברא אין האהבה שיש בו. איש מלבדו לא יכול לדעת את כל מחשבותינו, או לתפוס כמוהו את אופיינו ומהותנו, או לשפוט את המרדנות והשחיתות של האנושות, או לדבר אלינו ולעבוד בקרבנו כפי שהוא עובד בשמו של האל שבשמיים. לאיש מלבדו לא יכולות להיות הסמכות, החוכמה, והאצילות של אלוהים; הוא מבטא את טבעו של אלוהים, את מה ששייך לו ומה שהינו בשלמותם. איש מלבדו לא יכול להראות לנו את הדרך ולהביא לנו את האור. איש מלבדו לא יכול לגלות לנו את התעלומות שאלוהים לא חשף בפנינו מאז הבריאה ועד היום. איש מלבדו לא יכול להושיע אותנו מהשתעבדותנו לשטן ומהטבע המושחת שלנו. הוא מייצג את אלוהים ומביע את קול לבו של אלוהים, את תוכחות האל ואת דברי משפטו של אלוהים כלפי האנושות כולה. הוא החל עידן חדש, תקופה חדשה, והביא שמיים וארץ חדשים, עבודה חדשה. והוא הביא לנו תקווה, ושם סוף לחיי הערפול שניהלנו ואפשר לנו לחזות בנתיב הישועה במלואו. הוא כבש את כל הווייתנו, וזכה בלבנו. מרגע זה והלאה, דעתנו מודעת ורוחנו כאילו קמה לתחייה: האדם הפשוט וחסר החשיבות הזה, שחי בקרבנו ומזה זמן רב נדחה על ידינו – האין זה ישוע אדוננו, הנמצא תמיד במחשבותינו, ושאליו אנחנו כמהים יומם וליל? זה הוא! זה באמת הוא! הוא האל שלנו! הוא האמת, הדרך והחיים!
מתוך 'נספח: התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו' ב'הדבר מופיע בבשר'
העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה בכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של אלוהים. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על יסודם של עידן החסד ועידן החוק? פירוש הדבר הוא שהעבודה של היום היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לזה שבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, צליבה אחרת הייתה צריכה להיערך בשלב זה, ועבודת הגאולה שנעשתה בשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא שהעידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב-אחר-שלב, והשלב הזה הוא לא התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה בשלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי העבודה האלה לא קשורים זה לזה, מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אני לא נושא את חטאי האדם? אני לא בא באמצעות ההתעברות מרוח הקודש, ואני לא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם. במקום זאת, אני כאן כדי להמיט ייסורים על האדם ישירות. אילו הייסורים שאני ממיט על האדם ובואי שלא באמצעות התעברות מרוח הקודש לא היו מתרחשים לאחר הצלבה, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע הם אותו הדבר, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם באופן הדרגתי. ישוע ואני נובעים מאותה רוח. על אף שאין קשר בין בשרו לבשרי, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו לוקחים על עצמנו לא זהים, אנחנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות עבודתנו. כהונותינו לא דומות, כך שגם העבודה שאנחנו עושים והטבע שאנחנו מגלים לאדם הם שונים. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים ממה שהוא ראה והבין בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובדמותו, ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין שתי ההתגלמויות, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. העובדה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם היא אמת שלא ניתנת לערעור, על אף שהם לא נצר לאותה שושלת ושהם לא דוברים שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהם חיים במדינות שונות ועושים את העבודה שעליהם לעשות, וכן שהם שייכים לתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח ושמהותם זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם ודמם. הדבר היחיד שהם חולקים הוא אותה האנושיות, אך המראה של בשרם ודמם ונסיבות לידתם אינם דומים. אין לכך השפעה על עבודתו של כל אחד מהם או על האופן שבו האדם מכיר אותם. אחרי הכל, בניתוח הסופי, הם אותה רוח, ואיש לא יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, רוחם מכוונת את כל הווייתם. היא מקצה להם עבודה שונה בתקופות שונות. בשרם ודמם אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הם אותה רוח. זאת בדיוק כשם שישוע ואלוהים בהתגלמותו כיום הם אותה רוח. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד. זאת מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת החסד והנדיבות וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים של האדם ואת עבודת הטלת הקללות על האדם. בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים?
מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר במשותף, ולא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא במעטפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים, ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה, על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו, או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק, ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, משום כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא מלא. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. באיזו מידה יכול שלב בודד בעבודתו לבטא את אלוהים באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה, וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי המעטפת הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת, ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה, ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש לא יכול להכחיש.
מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה