שבח והלל | 'כל הדרך בחברתך'
אני נסחף ומשוטט בעולם, מרגיש אבוד וחסר אונים מבפנים.
מתעורר מדבריך הרכים, אני מרגיש שראיתי את האור האמתי.
אני מקבל את השיפוט של דברך. את שחיתות האדם אני רואה.
בהיותי מהרהר בדרכי, מוצא אני את אותו הטבע בי.
בחברתך, אין פחד מהסופה הסוערת, או מבדידות שמביא הלילה.
בחברתך, אני לא פוחד מהסכנה, או מקשיים של המסע.
אחרי דרכים קשות ותלאות אני מברך את האביב היפה.
