שבח והלל | 'כל הדרך בחברתך'

שבח והלל | 'כל הדרך בחברתך'

אני נסחף ומשוטט בעולם, מרגיש אבוד וחסר אונים מבפנים.

מתעורר מדבריך הרכים, אני מרגיש שראיתי את האור האמתי.

אני מקבל את השיפוט של דברך. את שחיתות האדם אני רואה.

בהיותי מהרהר בדרכי, מוצא אני את אותו הטבע בי.

בחברתך, אין פחד מהסופה הסוערת, או מבדידות שמביא הלילה.

בחברתך, אני לא פוחד מהסכנה, או מקשיים של המסע.

אחרי דרכים קשות ותלאות אני מברך את האביב היפה.

אני שוקע עמוק בחרטה, אסיר תודה שניצלתי.

החסד הגדול שהראית מאפשר לי להמשיך את דרכי.

כשאני רחוק, דבריך קוראים לי.

אתה מגן עלי מפגיעה, אני מוגן.

אני מורד ואז אתה מסתתר. לכן אני שוקע בכאב ללא גבול.

כשאני חוזר, אתה מראה לי חסד, אתה מחייך, ומחזיק אותי קרוב.

כשהשטן פוגע ופוצע, החום שלך מרפא, ומנחם אותי.

כשאני נופל בידי השטן, אתה חולק את מצוקתי וכאבי.

אני מאמין שהשחר יבוא, השמיים יהיו שוב כחולים.

בחברתך, אין פחד מהסופה הסוערת, או מבדידות שמביא הלילה.

בחברתך, אני לא פוחד מהסכנה, או מקשיים של המסע.

אחרי דרכים קשות ותלאות אני מברך את האביב היפה.

דבריך הם חיי, אדוננו, אני מתענג על דבריך כל יום.

כשהשטן מקיף אותי, דבריך מעניקים לי חכמה וגבורה.

כשאני סובל או כשאני נכשל, מילותיך מובילות אותי בזמנים הקשים.

כשאני חש מדוכא או חלש, המילים שלך מזינות ומספקות.

כשאני נתקל בצרות, דבריך מנחים אותי לעמוד איתן.

אני חי ואני מדבר אתך, אין מרחק בינינו בכלל.

בחברתך, אין פחד מהסופה הסוערת, או מבדידות שמביא הלילה.

בחברתך, אני לא פוחד מהסכנה, או מקשיים של המסע.

אחרי דרכים קשות ותלאות אני מברך את האביב היפה,

את האביב היפה .בחברתך.

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.