דרך החיים|מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו

💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙

דרך החיים|מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו

עבודתה של רוח הקודש משתנה מיום ליום ומעפילה מעלה ומעלה בכל שלב; הגילוי של מחר עולה על הגילוי של היום, בעלייה מתמדת עם כל שלב. כזו היא העבודה שבאמצעותה אלוהים עושה את האדם למושלם. אם האדם לא מסוגל לעמוד בקצב, הוא עלול להישאר נטוש מאחור בכל רגע. אם אין לאדם לב צייתן, הרי שהוא לא יכול להיות חסיד אל עד לסוף הדרך. העידן הקודם חלף, ועכשיו אנחנו בעידן חדש. ובעידן חדש יש לעשות עבודה חדשה. במיוחד בעידן האחרון, שבו אלוהים יהפוך את האדם למושלם, אלוהים יבצע עבודה חדשה אפילו מהר יותר מאשר בעבר. לפיכך, ללא לב צייתן, האדם יתקשה לפסוע בדרכו של אלוהים.

האל הכול יכול הוא ישוע שחזר.

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים התגלם כבשר ודם בסין היבשתית, שעמיתנו בהונג קונג וטאיוואן קוראים לה "היבשת". כשאלוהים ירד ארצה, אף אחד בשמיים ובארץ לא ידע זאת, מכיוון שזו המשמעות האמיתית של האמירה שאלוהים חזר באופן מוסווה. הוא התגלם כבשר ודם לפני זמן רב וחי ועבד, אך איש לא ידע על כך. אפילו עד עצם היום הזה, איש לא מכיר בכך. אולי זו תישאר חידה נצחית. התגלמותו הנוכחית של אלוהים כבשר ודם היא לא דבר שבני האדם מסוגלים להיות מודעים לו. בלי קשר להיקפה הרב ולעוצמתה הרבה של עבודתה של רוח הקודש, אלוהים תמיד נשאר שקול, ולעולם לא חושף את עצמו. אפשר לומר שנדמה שהדבר הזה בעבודתו של אלוהים מתבצע במישור השמימי. על אף שהדבר ברור מאליו לכולם, איש לא מכיר בכך. כשאלוהים ישלים את עבודתו, כולם יתעוררו מחלומם הממושך ויחזרו לגישתם בעבר.[1] אני זוכר שאלוהים אמר פעם, "ההתגלמות כבשר ודם הפעם היא כמו נפילה לגוב של טיגריס." פירוש הדבר הוא שמפני שבסיבוב הזה בעבודתו של אלוהים, אלוהים מתגלם כבשר ודם ונולד במקום משכנו של התנין הגדול האדום כאש, בואו ארצה הפעם מלווה אפילו יותר בסכנות עזות. הוא יתמודד עם סכינים, רובים ואלות; הוא יתמודד עם פיתוי; הוא יתמודד עם המונים עם סבר פנים רצחני. בכל רגע, יש סכנה שהוא ייהרג. אלוהים בהחלט בא עם חרון אף. עם זאת, הוא בא על מנת לעשות את עבודת ההבאה לידי שלמות, כלומר החלק השני של עבודתו שממשיך לאחר עבודת הגאולה. למען השלב הזה בעבודתו, אלוהים הקדיש הרבה מחשבה ודאגה והוא משתמש בכל אמצעי שיעלה על הדעת כדי להימנע ממתקפות של פיתוי, והוא מסווה את עצמו בצנעה ולעולם לא מתרברב בזהותו. כשישוע הציל את האדם שלא על הצלב, הוא רק השלים עבודת גאולה. הוא לא עשה עבודה של הבא לידי שלמות. לפיכך, רק מחצית מעבודתו של אלוהים בוצעה בתקופתו, והשלמת עבודת הגאולה הייתה רק מחצית מתוכניתו המלאה. כשהעידן החדש עמד להתחיל והעידן הקודם עמד לחלוף, אלוהים האב החל להרהר בחלק השני של עבודתו והתחיל להתכונן לקראתו. בעבר, ההתגלמות הזו באחרית הימים אומנם לא נובאה, ולכן זה הניח את התשתית לסודיות המוגברת של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם בפעם הזו. עם שחר, מבלי שאיש ידע זאת, אלוהים בא אל פני האדמה והתחיל את חייו כבשר ודם. בני האדם לא היו מודעים לרגע הזה. אולי הם ישנו עמוק, אולי רבים היו ערים והמתינו בציפייה, ואולי רבים התפללו בדממה לאלוהים שבשמיים. אולם בין כל בני האדם האלה, איש לא ידע שאלוהים כבר הגיע אל פני האדמה. אלוהים עבד כך כדי לבצע את עבודתו באופן חלק יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר, והדבר נועד גם כדי להימנע מעוד פיתויים. כשהאדם יקיץ משנת האביב שלו, עבודתו של אלוהים כבר תושלם זה מכבר והוא יעזוב ויחתום את חיי הנדודים והלינה הזמנית שלו על פני האדמה. משום שעבודתו של אלוהים דורשת ממנו לנהוג ולפעול באופן אישי, ומשום שאין דרך שבה האדם יכול לעזור, אלוהים חווה כאב עצום כדי לבוא אל פני האדמה ולעשות את העבודה בעצמו. האדם לא מסוגל למלא את מקומו של אלוהים בעבודתו. לפיכך, אלוהים עמד בסכנות גדולות פי כמה אלפי מונים מאשר הוא עמד בפניהן במהלך עידן חסד כדי לרדת אל האומה שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש כדי לעשות את עבודתו, כדי להקדיש את כל מחשבותיו ודאגתו לגאולת הקבוצה הזו של בני אדם חסרי כל, לגאולת קבוצת בני האדם הזו, השקועה עמוק בבוץ. על אף שאף אחד לא יודע שאלוהים קיים, אלוהים לא מוטרד, משום שהדבר מועיל מאוד לעבודתו של אלוהים. כולם מרושעים ואכזריים, ולכן איך ייתכן שמישהו יסבול את קיומו של אלוהים? זו הסיבה שאלוהים תמיד דומם על פני האדמה. בלי קשר למידת האכזריות של האדם, אלוהים לא מקדיש לכך כל מחשבה, אלא פשוט ממשיך לעשות את העבודה שעליו לעשות כדי להגשים את המטלה האדירה ביותר שהאב שבשמיים הפקיד בידיו. מי מבינכם זיהה אי-פעם את חביבותו של אלוהים? מי מפגין יותר התחשבות כלפי העול שנושא אלוהים האב מאשר בנו? מי מסוגל להבין את רצונו של אלוהים האב? רוחו של אלוהים האב בשמיים לרוב מודאגת, ובנו בארץ מתפלל לעתים קרובות בנוגע לרצונו של אלוהים האב ודואג עד בלי די. האם מישהו מכיר את אהבתו של אלוהים האב לבנו? האם מישהו יודע כמה הבן היקיר מתגעגע לאלוהים האב? השניים קרועים בין שמיים וארץ ומביטים זה בזה בלי-הרף ממרחקים, תוך שהם עומדים זה לצד זה ברוחם. הו, האנושות! מתי תתחשבי בלבו של אלוהים? מתי תביני את כוונתו של אלוהים? האב והבן תמיד נסמכו זה על זה. אם כן, מדוע הם צריכים להיפרד, כשהאחד נשאר בשמיים שמעל והשני יורד אל הארץ שמתחת? האב אוהב את בנו והבן אוהב את אביו. אם כן, מדוע הוא מוכרח לחכות בגעגוע כה עז ובחרדה כה רבה? על אף שהם נפרדו לא מזמן, האם מישהו יודע שהאב כבר כמה בקוצר רוח במשך ימים ולילות רבים ומחכה ומצפה מזה זמן רב לשובו של בנו יקירו? הוא מביט, הוא יושב בשקט, הוא ממתין. הכל למען שובו של בנו במהירה. מתי הוא יהיה שוב עם בנו, שנודד על פני האדמה? על אף שברגע שהם יתאחדו, הם יהיו ביחד לנצח נצחים, כיצד הוא יכול לעמוד באלפי הימים והלילות בנפרד, כשהאחד בשמיים שמעל והשני בארץ שמתחת? עשרות שנים על פני האדמה הם כמו אלפי שנים בשמיים. איך ייתכן שאלוהים האב לא ידאג? כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא חווה את התהפוכות הרבות של העולם האנושי בדיוק כפי שהאדם חווה אותן. אלוהים עצמו הוא חף מכל פשע. אם כן, מודע שאלוהים יסבול את אותו כאב שהאדם חווה? מה הפלא שאלוהים האב מייחל בבהילות כה רבה לשובו של בנו. מי יכול להבין את לבו של אלוהים? אלוהים נותן לאדם יותר מדי. כיצד האדם יכול להשיב ללבו של אלוהים כגמולו? אולם האדם נותן לאלוהים מעט מדי. לכן, איך ייתכן שאלוהים לא יהיה מודאג?

היכן ביתי | מוסיקה לחיים

I

אני מרימה את מברשתי הקטנה ומציירת בית קטן על דף.

אמי בפנים וגם אבי.

אחותי ואני משחקות באורה של השמש.

השמש זורחת עלינו, ואנחנו מלאות חמימות.

אמא מחייכת וכך גם אבא, אחותי ואני מחייכות, כולנו מחייכים.

זו היא משפחתי, היא על הדף שלי והיא בחלומותי, היא בחלומותי.