אלוהים נוקש בדלת: האם אתה מסוגל לזהות את קולו? (1)

ישוע אדוננו אמר: "צאני שומעות את קולי" (יוחנן י' 27). ברור שישוע נושא את דברו כדי לחפש את כבשיו לאחר ששב. הדבר החיוני ביותר שמשיחיים יכולים לעשות בעודם ממתינים לביאת ישוע אדוננו, הוא לשאוף לשמוע את קולו. אך כיצד יכול אדם לזהות את קולו של ישוע? מהו ההבדל בין קולו של אלוהים לבין קולם של בני האדם?

עוד

אדון השבת - האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

משיחיים התעוררו מששמעו את ישוע מדבר בשובו!

ישוע אדוננו אמר: "הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (חזון יוחנן ג' 20). במהלך השנים הללו, כנסיית האל הכול יכול העידה בצורה עקבית שישוע אדוננו חזר ושהוא אמר דברים שנועדו לעשות את עבודת השיפוט באחרית הימים. לעומת זאת, כמרים ובכירים בחוגים דתיים עושים כל מה שביכולתם כדי למנוע ממאמינים לחקור את דרך האמת ולשמוע את קולו של אלוהים, במסווה של הגנה על העדר. במה יבחרו משיחיים לנוכח מצב זה?

עוד

ישועת האל הכול יכול

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

6. איך בדיוק יש לגשת אל ספרי הקודש ולהשתמש בהם באופן שתואם את רצונו של אלוהים? מהו הערך המקורי של כתבי הקודש?

דברי אלוהים רלוונטיים:

כיום, אני מנתח כך את כתבי הקודש וזה לא אומר שאני שונא אותם, או שאני מתכחש לערכם כספר עיון. אני מסביר לכם את הערך הטבעי של כתבי הקודש ואת מקורותיהם כדי לגרום לכם להפסיק להיות בורים. זאת משום שלבני האדם יש השקפות רבות בנוגע לכתבי הקודש, ורובן שגויות. לא זו בלבד שקריאה כזו של כתבי הקודש מונעת מכם לזכות במה שאתם צריכים, אלא שמעבר לכך, היא פוגמת בעבודה שאני מתכוון לעשות. היא מהווה מטרד עצום לעבודת העתיד, ויש לה רק מגרעות, ללא יתרונות. לפיכך, מה שאני מלמד אתכם הוא פשוט המהות והסודות של כתבי הקודש. אני לא דורש מכם להפסיק לקרוא את כתבי הקודש, או שתכריזו לכל עבר שהם חסרי כל ערך. מה שאני דורש הוא שתרכשו את הידע וההשקפה הנכונה לגבי כתבי הקודש. אל תהיו יותר מדי חד-צדדיים! על אף שכתבי הקודש הם ספר היסטוריה שכתבו בני אדם, הם גם מתעדים רבים מהעקרונות של הקדושים והנביאים הקדומים ששירתו את אלוהים, וכן את החוויות של השליחים האחרונים בשירות האל. אלה הם דברים שבני האדם האלה באמת ראו וידעו, והם יכולים לשמש כחומר עיון לבני האדם של העידן הנוכחי בעיסוקם בחיפוש הדרך האמיתית. לפיכך, בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר. רבים מהדברים הלאה יקרי-ערך והם יכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מכיוון שיש כל כך הרבה דברים נסתרים בכתבי הקודש, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ונתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש ושכל הכתבים האלה מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בדברים מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שנראה להם שהם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים לקיים את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת, והם לא נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא לא יכולה סתם להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: בלי קשר לשאלה כמה העבודה הזו הייתה אדירה, היא בכל זאת הייתה מיושנת, ובכל זאת בא יום שבו היא חלפה. כך הדבר גם במקרה של עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא לא יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. בלי קשר לשאלה כמה משכנעת עבודת הצליבה, ולשאלה כמה אפקטיבית היא הייתה בהבסת השטן, אחרי הכל, עבודה היא עבודה, והעידנים הם עידנים. עבודה לא יכולה תמיד להישאר על אותה תשתית, והתקופות לא יכולות לעולם לא להשתנות, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים.

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

שיר קודש | 'אלוהים עושה עבודה חדשה בכל עידן'

מבואשיר קודש | 'אלוהים עושה עבודה חדשה בכל עידן'

I

חוכמת האל אינה משתנה,

הפלא שבאלוהים אינו משתנה,

צדיקותו של אלוהים אינה משתנה,

מלכותיותו של אלוהים אינה משתנה.

מהותו של האל אינה משתנה,

ומה שיש לו ומה שהוא לעולם לא ישתנו.

ועבודתו נעה קדימה ולעומק;

אלוהים תמיד חדש ולעולם לא מיושן.

בכל עידן, שם ועבודה חדשים; רצון וטבע חדשים.

אם בני האדם לא היו מסוגלים להבחין בטבעו החדש,

אלוהים היה עדיין צלוב והם היו מגדירים אותו!

II

עבודת האל חדשה ולעולם אינה מיושנת,

אך מהותו של האל לעולם אינה משתנה.

לא ניתן להגדיר 6000 שנים של עבודת האל בשפה סטטית.

אלוהים אינו פשוט כפי שאתה חושב,

עבודתו עוברת מעידן לעידן.

שינה את שמו מיהוה לישוע.

ראה את עבודתו משתנה לאורך העידנים!

בכל עידן, שם ועבודה חדשים; רצון וטבע חדשים.

ההיסטוריה מתקדמת ומתקדמת רחוק יותר.

עבודת האל תמיד נעה כדי לסיים את התוכנית בת 6000 השנים.

אך יש עדיין עבודה חדשה לעשות, בכל יום ובכל שנה.

נתיבים חדשים, זמנים חדשים, עבודה גדולה יותר ודברים חדשים.

אלוהים אינו תקוע בדרכים ישנות;

עבודה חדשה, לעולם לא חודלת, תמיד מתרחשת.

בכל עידן, שם ועבודה חדשים; רצון וטבע חדשים.

עבודה חדשה, לעולם לא חודלת, תמיד מתרחשת.

בכל עידן, שם ועבודה חדשים; רצון וטבע חדשים.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

קול של אלוהים | כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים

לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. בני האדם שאני אומר שהם מתנגדים לאלוהים הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את המצוות יהוה נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של "התנגדות לאלוהים" הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של "התנגדות לאלוהים" באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות מתמוססות והופכות לקצף בלבד. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!

מזמורי הלל | האל ישיב על כנו את מצבה הקודם של הבריאה

I

אלוהים משגיח על היקום, ודבריו חודרים עמוק.

כל מעשי הבריאה מתחדשים בהתבסס על דבריו.

השמיים משתנים, כך גם הארץ,

האדם מפגין את מהותו האמתית.

כשאלוהים ברא את העולם,

כל הדברים היו בהתאם למינם,

כך היה כל דבר בעל צורה נראית.

כשניהול האל קרב לסופו,

אלוהים יחזיר את הדברים למצבם בבריאה.

לאט לאט, צעד אחר צעד, האנשים יסווגו למינם,

יחזרו למשפחות אליהן השתייכו.

אלוהים מתענג על כך.

אין דבר שיכול להפריעו.

מפעלו הגדול של אלוהים מסתיים לפני שהוא נודע.

לפני שכולם מודעים, כולם שונו.

האנשים יסווגו למינם.

3. האדם ליכד את כתבי הקודש, ולא אלוהים. ספרי הקודש לא יכולים לייצג את אלוהים

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

"אני הדרך, והאמת והחיים. איש לא בא לאב שלא דרכי" (יוחנן י"ד 6).