מהן מטרותיה של כנסיית האל הכול יכול?

מהן מטרותיה של כנסיית האל הכול יכול?

כנסיית האל הכול יכול משקה ורועה את מאמיניה מתוך נאמנות מלאה לדברי אלוהים בכתבי הקודש וב'הדבר מופיע בבשר' מאת האל הכול יכול, כדי שכל אדם מאמין יוכל להבין את כל האמיתות הגלומות בדברי האלוהים, להחזיק בנקודת ההשקפה הנכונה על החיים ובערכים הנכונים, לשאוף למטרות הנכונות, לצעוד בדרכו של אלוהים, למלא את החובות שיטיל עליו אלוהים, לפאר את אלוהים בהיותו מאור העולם ומלח הארץ, לזכות לשבחי אלוהים ולהיות כשיר לרשת את הבטחותיו של אלוהים – כל זאת תחת הנחיית דברי האל הכול יכול, שיספקו לו את צרכיו, ישקו וירעו אותו.

שיר קודש | 'האל הכול יכול שולט כמלך'

שיר קודש | 'האל הכול יכול שולט כמלך'

I

כמה יפה! כפות רגליו על הר הזיתים.

שמעו, אנחנו השומרים שרים יחדיו בקול רם, כי אלוהים חזר לציון.

ראינו את השממה של ירושלים!

עכשיו אנו שרים בשמחה לניחומיו של האל, ולישועת ירושלים בידיו.

לפני כל האומות, אלוהים מראה את זרועו הקדושה, הוא מופיע כפי שהוא באמת.

אמונות היסוד של כנסיית האל הכול יכול

(1) עיקרי האמונה של כנסיית האל הכול יכול

מקורם של עיקרי האמונה במשיחיות הוא כתבי הקודש. עיקרי האמונה של כנסיית האל הכול יכול נובעים מתוך כל האמיתות שהביע אלוהים מאז ימי הבריאה במהלך העבודה של עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. במילים אחרות, התנ"ך, הברית החדשה וכתבי הקודש של עידן המלכות – היינו, 'הדבר מופיע בבשר', דבריו של ישוע אדוננו ששב באחרית הימים, האל הכול יכול – מהווים את אמונות היסוד ועיקרי האמונה של כנסיית האל הכול יכול. בתנ"ך מתועדת עבודתו של יהוה אלוהים שעיקרה קביעת חוקים ודיברות והנחיית חיי האדם במהלך עידן החוק. בברית החדשה מתועדת עבודת הגאולה שעשה ישוע אדוננו במהלך עידן החסד. 'הדבר מופיע בבשר' כולל את כל האמיתות שביטא האל הכול יכול בעידן המלכות לצורך טיהורה וישועתה של האנושות, וכן תיעוד של עבודת השפיטה של אלוהים באחרית הימים. כתבי הקודש האמיתיים הם כל אמירותיו של אלוהים במהלך שלושת שלבי העבודה, ואמונות היסוד של כנסיית האל הכול יכול הן כל אמירותיו של אלוהים במהלך שלושת שלבי העבודה, היינו כל האמיתות שאלוהים הביע במהלך שלושת שלבי עבודה אלו. שלושת הכתבים הקדושים מהווים את אמונות היסוד ואת עיקרי האמונה של כנסיית האל הכול יכול.

לאחר שהקשבתי עם הלב, קידמתי בברכה את חזרתו של ישוע אדוננו

מקס, ארצות הברית

נולדתי בארצות הברית ב-1994. שני ההורים שלי סינים. אימא שלי הייתה הדוגמה הקלאסית לאשת עסקים מצליחה. היא יכולה לחשוב עבור עצמה, והיא מאוד מוכשרת. אני מאוד אוהב את אימא שלי. כשהייתי בכיתה ב', ההורים שלי ואני חזרנו לסין כדי שאלמד סינית. זה גם היה הזמן שבו התחלתי להתוודע לישוע אדוננו. אני זוכר שיום אחד בשנת 2004 חזרתי הביתה מבית הספר וראיתי שיש אורחת בבית שלנו. אימא שלי הציגה אותה בפניי ואמרה לי שהיא כומרה מארצות הברית. שמחתי מאוד כי בנקודה הזאת גיליתי שאימא שלי מאמינה בישוע אדוננו מזה זמן מה. לפני כן היא לא האמינה בו. בכל ראש השנה הסיני היא הייתה מדליקה קטורת וסוגדת לבודהה. אולם לאחר שאימא שלי התחילה להאמין בישוע אדוננו, כבר לא נאלצתי להריח את ריח שטרות הכסף המדומים והקטורות. באותו היום, הכומרה האמריקאית סיפרה לי סיפור על ישוע אדוננו. זמן קצר לאחר מכן נלקחתי לאמבטיה, ולפני שהספקתי להגיב, נשמע צליל "פלופ" – הכומרה הטבילה את ראשי באמבטיה ולאחר דקה הוציאה את ראשי בחזרה. כל מה ששמעתי היה את אימא שלי ואת הכומרה אומרות לי "ברוך הבא לחיקו של ישוע אדוננו. כולנו כבשים תועים". ברגע ההוא התחלתי במסע חיים חדש עוד לפני שהבנתי זאת, אך בלבי הייתי מאוד מאושר כי ישוע אדוננו היה איתי. לאחר מכן, בכל יום ראשון הייתי הולך לכנסיה כדי להתפלל, להקשיב לדברי הכומר על סיפורי התנ"ך ולקרוא בכתבי הקודש. הייתי מאוד מאושר במשך כל הזמן. לא היו לי ספקות והרגשתי שאמונה בישוע אדוננו היא באמת דבר טוב.

ברכה עקב מחלה – חיבור על אהבת האל

דוג'ואן, יפן

נולדתי למשפחה ענייה בכפר חקלאי. מאז ילדותי חייתי חיים קשים ואנשים התייחסו אלי בהתנשאות. לפעמים אפילו לא ידעתי אם אני אקבל את הארוחה הבאה שלי, שלא לדבר על חטיפים וצעצועים. מכיוון שהמשפחה שלי הייתה ענייה, כשהייתי קטנה לבשתי את הבגדים שאחותי הגדולה היתה לובשת. הבגדים שלה היו בדרך כלל היו גדולים מדי עבורי. כתוצאה מכך, כשהייתי הולכת לבית הספר שאר הילדים היו צוחקים עלי ולא רצו לשחק איתי. הילדות שלי היתה מאוד אומללה. מאז ואילך הייתי אומרת לעצמי בסוד: כשאני אגדל, אני אהיה מישהי וארוויח המון כסף. ני לא אתן לאחרים להתנשא עליי שוב. מכיוון שלמשפחה שלי לא היה כסף, נאלצתי לנשור מבית הספר עוד לפני חטיבת הביניים. הלכתי לעיר המחוז כדי לעבוד במפעל לתרופות. כדי להרוויח עוד כסף, הייתי עובדת לעתים קרובות עד 21:00 או 22:00. למרות זאת, הכסף שהרווחתי לא הספיק לי כדי להשיג את מטרותיי. לאחר מכן, כששמעתי שאחותי מרוויחה בחמישה ימים ממכירת ירקות את מה שאני מרוויחה בחודש, התפטרתי מעבודתי במפעל לתרופות והתחלתי למכור ירקות. לאחר זמן מה, גיליתי שאני יכולה להרוויח אפילו יותר ממכירת פירות, ואז החלטתי לפתוח עסק למכירת פירות. לאחר שהתחתנתי עם בעלי, פתחנו ביחד מסעדה. חשבתי שעכשיו, כאשר יש לי מסעדה, אוכל להרוויח אפילו יותר. ברגע שאוכל להרוויח יפה, באופן טבעי אזכה להערצה וכבוד מאחרים; אחרים יתחילו להסתכל עלי בהערצה ואז אוכל לחיות חיים טובים יותר. אך לאחר שהפעלתי את העסק במשך זמן מה, שמתי לב שלמעשה איני לא מרוויחה הרבה. התחלתי להילחץ. מתי אוכל לנהל חיים שאחרים יעריצו?

שיר סגידה והלל 'אנשי האל מכל האומות מבטאים את רגשותיהם יחדיו' | הודו על אהבתו של אלוהים והללו אותה

שיר סגידה והלל 'אנשי האל מכל האומות מבטאים את רגשותיהם יחדיו' | הודו על אהבתו של אלוהים והללו אותה

I

ראו את ממלכת האל, היכן שהאל שולט בכל.

מתחילת הבריאה, עד ימינו אנו.

בני האל הוכוונו דרך מצוקות מתמשכות.

עליות ומורדות הם חוו. אך כעת הם שוכנים באורו.

מי לא בוכה על עוולות העבר?

מי לא מזיל דמעה על החיים היום שהושגו בעמל?

מי לא מנצל את ההזדמנות להקדיש את ליבו לאל?

מי לא רוצה לתת ביטוי ללהיטותו וחווייתו?

מי לא בוכה על עוולות העבר?

מצאתי את האור האמיתי

קיוהי יפן

נולדתי במשפחה קתולית. מגיל צעיר מאוד השתתפתי במיסות בכנסייה עם סבי וסבתי. בהשפעת הסביבה ומתוך אמונתי באלוהים, למדתי לשיר מזמורים רבים ושונים מכתבי הקודש ולבצע טקסים שונים.

בשנת 2009 הגעתי ליפן ללימודים. באחד הימים פגשתי במקרה, בחדר של חבר במעונות הסטודנטים, מנהיג של קבוצת נוצרים קטנה, שהגיע כדי להפיץ את הבשורה. חשבתי: פרוטסטנטים וקתולים מאמינים באותו אלוהים. שתי הקבוצות מאמינות בישוע אדוננו. כתוצאה מכך, נעניתי להזמנתו של מנהיג הקבוצה הקטנה להצטרף אליו בכנסייה. לאחר שהאזנתי לדרשות הכמרים ושמעתי מה אחים ואחיות אומרים על כתבי הקודש, רכשתי מידה מסויימת של הבנה אודות חיי ישוע אדוננו. חוויה זו גרמה לי להרחיב את אמונתי בישוע. אך כעבור מספר חודשים הכמרים והדרשנים ביקשו מאתנו להפריש מעשר פעם בשבוע. כמו כן, בכל שבוע היינו אמורים לחלק חוברות כדי להפיץ את הבשורה. לעתים היינו עייפים עד כדי כך שהיינו מנמנמים במשך תפילת יום ראשון. כבר לא הייתה בחיינו שגרה נורמלית. באותה תקופה חלקנו עבדו וגם למדו. היה עלינו להרוויח כסף לא רק כדי לממן את הלימודים, אלא גם להוצאות יומיומיות. חיינו כבר היו די קשים, אך הם עדיין רצו שניתן להם את כספנו ואת כוחנו. היינו שרויים במתח נפשי רב ובכאב. גיליתי בהדרגה שהכמרים והדרשנים לא היו אנשים שבאמת שירתו את אלוהים. בדרך כלל, היות שהם אלה שרעו את הכנסייה, היה עליהם לעזור לנו לצמוח בחיינו הרוחניים. אך לא היה להם אכפת מחיינו. הם לא חשבו כלל על בעיותינו המעשיות, אלא רצו את הכוחות והכסף שלנו. כל מה שהם עשו נועד לתמוך בהרחבת הכנסייה שלהם ולחזק את מעמדם והשפעתם. באותה תקופה הרגשנו מרומים. כתוצאה מכך, אני וכמה מאחיי עזבנו את הכנסייה.