菜單

11.11.2017

הברק ממזרח| רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים



הברק ממזרח| רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

9.11.2017

מזמורי דברי האלוהים | אלוהים מבכה את עתיד האנושות

מזמור דברי האלוהים | אלוהים מבכה את עתיד האנושות

I
בעולם גדול זה, שהשתנה אינספור פעמים, מימי בראשית ועד היום.
אין איש שיוביל ויכוון את האדם, איש מלבדו המושל בכל.
אין אדון רב עוצמה שיעמול ויתכונן למען צרכי האנושות.
אין אדם שמסוגל להובילם אל עתיד ורוד, 
או לשחררם מעוולות העולם הזה.
אלוהים מבכה את עתיד האנושות. כמה הוא מתאבל על נפילתה!
ראו את צערו על שאינם רואים כי הם צועדים בנתיב האין חזור.
האנושות מרדה ושברה את לבו של אלוהים;
בדרך השטן הלכה בשמחה.
ואיש מעולם לא עצר כדי לראות לאן בסוף תגיע האנושות.
II
מי יעצור ויחוש בזעמו של אלוהים?
מי יבקש לספקו, להתקרב אליו?
היכן זה שיבין את צערו של האל או ינסה לחוש בכאבו?
אפילו לאחר ששמעו את קול קריאתו,
הם ממשיכים בדרכם המתרחקת
מהאמת של אלוהים, מרחמיו וממבטו.
מרצונם הם מוכרים עצמם לשטן.
אלוהים מבכה את עתיד האנושות. כמה הוא מתאבל על נפילתה!
ראו את צערו על שאינם רואים כי הם צועדים בנתיב האין חזור.
האנושות מרדה ושברה את לבו של אלוהים;
בשמחה הלכו בדרך הרשע של השטן.
ואיש מעולם לא עצר כדי לראות לאן בסוף תגיע האנושות.
III
כיצד ינהג אלוהים באדם שלא חוזר בתשובה, באדם אשר נוטש אותו?
דע שבעקבות כל התזכורות והתוכחות יבוא אסון איום וקשה מנשוא.
הוא אינו מעניש רק את בשר האדם, אלא גם את נשמתו.
ואיש לא יוכל לומר מה יוליד כעסו
לנלחמים בתוכניתו, המתעלמים מקולו;
זעם כזה איש לא חש או שמע מעולם.
אסון כזה אין שני לו! אלוהים תכנן רק בריאה אחת וישועה אחת.
זוהי הפעם הראשונה וגם האחרונה.
איש לא חש בלבו, 
את אהבתו המיוסרת של אלוהים ואת תשוקתו לישועת האדם.
אלוהים מבכה את עתיד האנושות, האנושות. כמה הוא מתאבל על נפילתה!
ראו את צערו על כך שאינם רואים כי הם צועדים בנתיב האין חזור.
האנושות מרדה ושברה את לבו של אלוהים;
בשמחה הלכו בדרך השטן.
ואיש מעולם לא עצר כדי לראות לאן בסוף תגיע האנושות,
לאן בסוף תגיע האנושות.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח| חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

אלוהים, הברק ממזרח, המשיח, ישוע, תפילה

הברק ממזרח | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אני יכול פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

8.11.2017

האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

אלוהים, המשיח, ישוע, הכנסייה,ברק ממזרח - ספרים

האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.

7.11.2017

הברק ממזרח| כיצד פטרוס הכיר את ישוע

ישוע, הכרת אלוהים, המשיח, אלוהים, רוח הקודש

הברק ממזרח| כיצד פטרוס הכיר את ישוע


במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

6.11.2017

הברק ממזרח| הכרת עבודתו של אלוהים כיום

אלוהים, המשיח, הכרת אלוהים, דבר אלוהים, ישוע

הברק ממזרח| הכרת עבודתו של אלוהים כיום


על פי רוב, הכרת עבודתו של אלוהים בימים אלה פירושה הכרת האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, הכרת כהונתו העיקרית והבנת המטרה שלשמה הוא ירד ארצה. בדבריי הקודמים ציינתי שאלוהים ירד ארצה (באחרית הימים) כדי להוות דוגמה ומופת לפני עזיבתו. כיצד אלוהים מהווה דוגמה ומופת? הוא עושה זאת באמצעות דיבור, עבודה והפצת דבריו בכל רחבי העולם. זוהי עבודת האל באחרית הימים – הוא רק מדבר, כדי שהעולם יהפוך לעולם של מילים, וכדי שדבריו יספקו את כל הדרוש לכל בני האדם ויהפכו אותם לנאורים, מה שיעורר את נפשם ויגרום להם לראות בבירור את חזונו. האל בהתגלמותו כבשר ודם ירד ארצה באחרית הימים בעיקר כדי לדבר. כשישוע ירד ארצה, הוא הפיץ את בשורת מלכות שמיים והשלים את עבודת הגאולה של הצליבה. הוא שם קץ לעידן החוק, וחיסל את כל הדברים הישנים. הופעתו של ישוע חתמה את עידן החוק וציינה את תחילתו של עידן החסד. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו, להשתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם, וכן על מנת לעקור את האל המעורפל שהשתכן בלבם. זה לא שלב העבודה שישוע הוציא לפועל במהלך שהותו עלי האדמות. בהיותו עלי אדמות, ישוע עשה נסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים והוציא לפועל את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בני האדם אימצו תפיסה שלפיה הם מאמינים שכך אלוהים צריך להיות. זאת מפני שבהיותו עלי אדמות, ישוע לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. במקום זאת, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים, והפיץ את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם, כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם.

5.11.2017

Sermons and Fellowship About God’s Word “Are You a True Believer of God?”

אלוהים, המשיח, אמונה באלוהים, ישוע, המשיח

Sermons and Fellowship About God’s Word “Are You a True Believer of God?”

132-A-1
Let’s first read a piece of God’s word “Are You a True Believer of God?
“Perhaps your journey of faith in God has been more than one or two years, and perhaps in your life over these years you have endured much hardship; or perhaps you have not been subjected to hardship and instead have received much grace. It may also be that you have experienced neither hardship nor grace, but instead have lived a life most ordinary. Regardless, you are still a follower of God, so let us fellowship about the subject of following Him. However, I must remind all who read these words that the word of God is directed toward all those who acknowledge God and all those who follow God, not toward all people at large, including those that do not acknowledge God. If you believe that God is speaking to the multitude, to all people in the world, then the word of God will have no effect upon you. So, you should keep all the words close to your heart, and do not place yourself outside the scope of them. In any case, let us speak of what is happening in our house.
You should all now understand the true meaning of believing in God. The meaning of faith in God that I previously spoke about is related to your positive entry. This is not so today. Today I would like to analyze the essence of your faith in God. Of course, this is guiding you from the negative; if I do not do so, then you will never know your true countenance and will forever boast of your devoutness and faithfulness. In other words, if I do not unearth the ugliness deep within your hearts, then each of you will place a crown upon your head and give all glory to yourself. Your haughty and arrogant nature drives you to betray your own conscience, to rebel against and resist Christ, and to reveal your ugliness, thereby exposing to the light your intentions, notions, excessive desires, and eyes full of greed. And yet you continue to profess that you will dedicate your life to the work of Christ, and you repeat again and again the truths that were spoken by Christ long ago. This is your ‘faith.’ This is your ‘faith without impurity.’ I have held man to a very strict standard all along. If your loyalty comes with intentions and conditions, then I would rather not have any of your so-called loyalty, for I abhor those who deceive Me through their intentions and extort Me with conditions. I only wish for man to be loyal to none other than Me, and to do all things for the sake of and to prove that one word: faith. I despise your use of sweetened words to make Me rejoice. For I always treat you with complete sincerity and so I wish for you to also act toward Me with a true faith. When it comes to faith, many may think that they follow God because they have faith, otherwise they would not bear such suffering. Then I ask you this: Why is it that you never revere God though you believe in His existence? Why, then, do you have no fear of God in your heart if you believe in His existence? You accept that Christ is the incarnation of God, so why do you hold such contempt and act so irreverently toward Him? Why do you openly judge Him? Why do you always watch His movements? Why do you not submit to His arrangements? Why do you not act in accordance with His word? Why do you extort and rob Him of His offerings? Why do you speak in the place of Christ? Why do you judge whether or not His work and His word are correct? Why do you dare blaspheme Him behind His back? Are these and others what constitute your faith?
Every part of your speech and behavior reveals the elements of unbelief in Christ that you carry within. Your motives and goals for what you do are pervaded by unbelief; even the look in your eyes and the breath you exhale are tainted with such elements. In other words, each of you, during every minute of the day, carry with you elements of unbelief. This means that, at every moment, you are in danger of betraying Christ, for the blood that runs through your body is infused with unbelief in the incarnate God. Therefore, I say that the footprints you leave upon the path of belief in God are not substantial. Your journey along the path of belief in God is not well grounded, and you are instead simply going through the motions. You are always skeptical of the word of Christ and cannot immediately put it into practice. This is the reason that you do not have faith in Christ, and always having notions about Him is another reason that you do not believe in Christ. Always retaining skepticism about the work of Christ, letting the word of Christ fall on deaf ears, having an opinion on whatever work is done by Christ and not being able to properly understand it, having difficulty putting down notions no matter the explanation you receive, and so on; these are all elements of unbelief mixed in your hearts. Though you follow the work of Christ and never fall behind, there is too much rebellion mixed in your hearts. This rebellion is an impurity in your belief in God. Perhaps you do not agree, but if you cannot recognize your own intentions from it, then you shall surely be one who will perish. For God perfects only those who truly believe in Him, not those who are skeptical of Him, and least of all those who follow Him despite never having believed that He is God.
Some people do not rejoice in the truth, much less judgment. Rather, they rejoice in power and riches; such people are deemed to be snobs. They exclusively seek out those sects in the world with influence and those pastors and teachers coming from seminaries. Despite having accepted the way of truth, they remain skeptical and are unable to devote themselves fully. They speak of sacrificing for God, but their eyes are focused on the great pastors and teachers, and Christ is brushed aside. Their hearts are filled with fame, fortune, and glory. They do not believe at all that such a meager man is capable of conquering so many, that one so unremarkable is capable of perfecting people. They do not believe at all that these nobodies among the dust and dunghills are the people chosen by God. They believe that if such people were the objects of God’s salvation, then heaven and earth would be turned upside down and all men would laugh their heads off. They believe that if God chose such nobodies to be perfected, then those great men would become God Himself. Their perspectives are tainted with unbelief; indeed, far from unbelief, they are preposterous beasts. For they only value position, prestige, and power; what they hold in high regard are large groups and sects. They have no regard at all for those led by Christ; they are simply traitors who have turned their backs on Christ, on truth, and on life.
What you admire is not the humility of Christ, but those false shepherds of prominent standing. You do not love the loveliness or wisdom of Christ, but those wantons who associate with the vile world. You laugh at the pain of Christ who has no place to lay His head, but admire those corpses that seize offerings and live in debauchery. You are not willing to suffer alongside Christ, but gladly go into the arms of those reckless antichrists though they supply to you only flesh, only letters, and only control. Even now your heart still turns toward them, their reputation, their standing in the hearts of all the Satans, their influence, and their authority, yet you continue to have an attitude of resistance and refusal to accept the work of Christ. This is why I say that you do not have the faith of acknowledging Christ. The reason you have followed Him to this day is entirely because you were forced. In your heart forever tower many lofty images; you cannot forget their every word and deed, nor their influential words and hands. They are, in your heart, forever supreme and forever heroes. But this is not so for the Christ of today. He is forever insignificant in your heart and forever undeserving of reverence. For He is far too ordinary, has far too little influence, and is far from lofty.
In any case, I say that all those who do not esteem the truth are all unbelievers and traitors of the truth. Such men shall never receive the approval of Christ. Have you now identified how much unbelief is within you? And how much betrayal of Christ? I exhort you thusly: Since you have chosen the way of truth, then you should devote yourself wholeheartedly; do not be ambivalent or half-hearted. You should understand that God does not belong to the world or any one person, but to all those who truly believe in Him, all those who worship Him, and all those who are devoted and faithful to Him.

Presently, there is still much unbelief within you. Try looking diligently within yourselves and you will surely find your answer. When you find the real answer, then you will admit that you are not a believer of God, but rather one who deceives, blasphemes, and betrays Him, and one disloyal to Him. Then you will realize that Christ is no man, but God. When that day comes, then you will revere, fear, and truly love Christ. Presently, your faith is only thirty percent of your heart, while seventy percent is possessed by doubt. Any deed done and any sentence spoken by Christ can cause you to form notions and opinions about Him. These notions and these opinions stem from your complete unbelief in Him. You admire and fear only the unseen God in heaven and have no regard for the living Christ on earth. Is this not also your unbelief? You yearn only for the God who did work in the past but do not face up to the Christ of today. These are always the ‘faith’ mingled in your hearts that does not believe in the Christ of today. I do not underestimate you, for there is too much unbelief within you, too much of you that is impure and must be dissected. These impurities are a sign that you have no faith at all; they are a mark of your renouncement of Christ and brand you as a betrayer of Christ. They are a veil covering your knowledge of Christ, a barrier to your being gained by Christ, an obstacle preventing your being compatible with Christ, and a proof that Christ does not approve of you. Now is the time to examine all parts of your life! Doing so will profit you in every way imaginable!”